- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
על צה"ל לחשוף את נתוני הקב"א והדפ"ר לכל דורש
לפסק הדין בעניין התנועה לחופש המידע ואח' נגד צבא הגנה לישראל- חטיבת דובר צה"ל ואח'
התנועה לחופש המידע, יחד עם מועמד לשירות ביטחון ומשוחררים משירות, עתרו בבקשה לגלות להם את ציוני הקב"א והדפ"ר שלהם. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי על צה"ל לגלות את נתוניהם האישיים.
העותרים ביקשו לקבל מצה"ל נתונים פנים-צבאיים בעניינם. מדובר בציון הקב"א, שהינו מדרג איכותי של מועמדים לשירות שנערך לשם שיבוץ ותכנון כוח אדם בצה"ל וכן בציון הדפ"ר, שהינו דירוג פסיכוטכני ראשוני האומד את היכולת השכלית של המועמדים.
לטענת העותרים, על צה"ל לגלות את המידע המבוקש, זאת לאור חשיבות הזכות לחופש מידע וחוק הגנת הפרטיות בקידום ערכים חברתיים חשובים.
מנגד טען צה"ל, כי חשיפת המידע המדובר נוגדת את סעיף 44א' לחוק שירות ביטחון ופוגעת בביטחון המדינה, משום שהפצתו תביא לפגיעה בהליכי מיון החיילים והשמתם ביחידות המתאימות.
סגנית הנשיא, השופטת מיכל רובינשטיין, קבעה כי הזכויות הטבועות בחוק חופש המידע ובחוק הגנת הפרטיות, אינן אבסולוטיות ויש לאזנן עם אינטרסים שונים המתנגשים בהן.
בבחינת הסייגים לזכות לחופש מידע, נדחתה הטענה כי גילוי המידע המדובר יעמיד את צה"ל בסכנה בשל חשש להטיית ציונם של המועמדים לשירות ביטחון. זאת, משום שהמנגנון לפיו נקבע הדירוג ידוע לציבור הרחב ומאפשר פתח להשפעה מסוימת על קביעתו הסופית של הציון.
בנוסף, דחתה השופטת את טענות צה"ל לפגיעה בביטחון המדינה ובניהול הפנימי בצה"ל. לדבריה, מדובר בנתונים בעלי משמעות רבה לשיבוץ החייל, קביעת תפקידיו ודרכי קידומו, אשר נכנסים בגדר זכות האדם לעיין במידע המוחזק על ידי הרשות.
באשר לטענה כי המידע המבוקש אסור לגילוי על פי כל דין, נקבע כי סעיף 44 לחוק שירות ביטחון האוסר על העברת המידע, מעיד הן מלשונו והן מדברי ההסבר לחוק, כי הוא אוסר את עצם דרישת המידע על ידי אדם אחר, אך לא על מסירתו. לפיכך, איסור זה אינו נוגע לשאלת ביטחון המדינה, אלא דווקא לחשש מפגיעה ביוצאי צבא.
מעבר לנדרש הוסיפה השופטת, כי בבחינת עניין העותרים במידע המבוקש, יש להבחין בין עותר שהינו מועמד לשירות ביטחון, לבין עותרים שהשתחררו משירות צבאי. עם זאת, נגישותם למידע מותרת, כל עוד הוא נשמר במאגרי המידע הצה"ליים.
לאור האמור, נקבע כי העותרים רשאים לקבל לעיונם ולידיעתם את ציוני הקב"א והדפ"ר.
- ב"כ העותרים: עו"ד רז בן דור
- ב"כ המשיבים: עו"ד שמאי בקר
לפסק הדין בעניין התנועה לחופש המידע ואח' נגד צבא הגנה לישראל- חטיבת דובר צה"ל ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
חוקים קשורים
- חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003
- צו נכסי נפקדים (אגרות), התשמ"ט-1989
- כללי מועצת הפירות (ייצור ושיווק) (קבלת נתונים מאת מגדלים בדבר מטעים), התשמ"ד-1984
